יעוד היחידה
הרשות נועדה להביא להתמודדות אפקטיבית כנגד התופעה של איומים ופגיעה בשלומם של עדים, על-ידי גורמים עבריינים או שלוחיהם. הרשות תגן על העדים ובני משפחותיהם לפני המשפט, במהלכו ולאחריו.
תפקידי היחידה
הרשות תיתן מענה מבצעי כולל להגנה על עדים מאוימים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר, שלגביהם נדרשת הגנה מרבית, תוך שימוש במגוון של כלים ואמצעים להגנתו של העד המאוים ובני משפחתו (במידת הצורך), לרבות הכנת מקומות מסתור מאובטחים בארץ או בחוץ לארץ לשם שמירתם והגנתם של עדים מאוימים ובני משפחותיהם ובכלל זה:
פיתוח ידע ותורה מקצועית כוללת להגנה על עדים בהתאם למדיניות הכוללת של וועדת ההיגוי ובתיאום עמה.
קביעת אמות מידה אחידות להערכת האיומים ופיתוח כלים להגנה על עדים ובני משפחותיהם (סלי הגנה
קביעת נהלי עבודה נגזרים מהתורה המקצועית בתיאום עם וועדת ההיגוי ומשרדי הממשלה הנוגעים בדבר.
לשמש כמנחה מקצועי בתחום הגנת העדים לכלל הגורמים.
יזום תיקוני חקיקה נדרשים לקידום נושא הגנת העדים בתיאום עם ועדת ההיגוי ושיתוף הגורמים הנוגעים בדבר (משטרה, פרקליטות, שב"ס וכדומה).
קיום שיתוף פעולה בינלאומי בנושא, תוך תיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
לפעול בתחומי חקיקה והסברה לחיזוק החובה האזרחית של עדים, לשתף פעולה, ולסייע לרשויות אכיפת החוק.
ליווי העד ובני משפחתו לפני מתן העדות, במהלכה, ולאחריה, ולספק את צרכיו במטרה להבטיח את הצלחת תכנית ההגנה.
לתאם פעולות שוטפות הקשורות במרקם החיים של העד (חינוך, בריאות, רווחה, תעסוקה וכו') מול משרדי הממשלה השונים במגמה להגיע לעצמאות מרבית ולתפקוד מלא של העד ובני משפחתו.
רקע להקמת הרשות להגנה על עדים בישראל
בשנת 2002 מונה צוות הקמה, בראשות עו"ד משה לדור, פרקליט מחוז ירושלים (דאז) ובהשתתפות נציגי המשרד לביטחון הפנים, הפרקליטות, המשטרה ומשרד האוצר, במטרה לבחון ולמפות את תמונת המצב בתחום ההגנה על עדים ולגבש הצעה להתמודדות עם הנושא בישראל, בהתאם לצרכים המקומיים.
עוד על הרקע להקמת הרשות.
להקמתה של רשות כזו יתרונות רבים:
בראש ובראשונה היא מבטיחה טיפול ייחודי ומקצועי במכלול ההיבטים הנוגעים לנושא, תוך הקצאת תקציבים ומשאבים מתאימים למטרה זו.
היא נועדה לסייע בניהול ההליך הפלילי ולפתור בעיה נפוצה ולעיתים קרובות בלתי מדווחת, של עדים הנרתעים מפני מתן עדות בשל חשש מאיומים על חייהם או מפגיעה במי מבני משפחתם.
יתרון נוסף קיים בהתמקצעות של הרשות והעמקת הידע בנושא, תוך הפקת לקחים שיובילו לשיפור הטיפול במקרים עתידיים, הן על ידי הרשות והן על ידי המשטרה, לגבי עדים שהגנתם תופקד בידיה.
הקמת רשות כזו תסייע בצמצום תופעות הפשיעה החמורה ובייעול המאבק נגדה ובכך תסייע בחיזוק חוסנה הלאומי-חברתי של המדינה וערכיה.
כמו כן תסייע הקמת הרשות בצמצום הנזק הכלכלי החמור שנגרם כתוצאה מהפשיעה הכלכלית הגוברת ומקושי בהבאת העבריינים לדין.
הקמתה של רשות זו מהווה נדבך חשוב במלחמה בפשיעה החמורה והמאורגנת ובנזקיה.
הרשות תהיה אחראית בין השאר לאלה:
ליזום, בתיאום עם ועדת ההיגוי, תיקוני חקיקה הנדרשים לקידום פעילותה של הרשות, לחיזוק החובה האזרחית של עדים לשיתוף פעולה ולסיוע לרשויות אכיפת החוק לשם הבאת עבריינים לדין, על-בסיס המפורט בהחלטה זו.
לקבוע, בתיאום עם ועדת ההיגוי, נהלי עבודה מתואמים, הנגזרים מהתורה המקצועית, שיוכנו בשיתוף פעולה עם פרקליטות המדינה, משטרת ישראל ושירות בתי-הסוהר, ובתיאום עם משרדי הממשלה והרשויות הרלבנטיות, לשם מתן הגנה על עדים מאויימים בהתייחס לעדים שהאחריות להגנתם היא על הרשות, ולעדים מאויימים שהרשות לא תהיה אחראית להגנתם.
לקדם שיתוף פעולה בינלאומי בנושא, תוך תיאום עם משרדי הממשלה הרלוונטיים.
מטרת הקמתה של הרשות להבטיח טיפול מקצועי ומיטבי בתחום ההגנה על עדים.
ההגנה על העדים תכלול, בין היתר, ולפי הצורך בכל מקרה ומקרה, אבטחה פיזית לעד באמצעים שונים גם לאחר מתן העדות, עד אשר תחלוף הסכנה הנשקפת לו, לרבות באמצעות:
אפשרות לשינוי זהות העד
העברת העד ומשפחתו למקום מסתור בחו"ל במקרים קיצוניים, תוך ליווי וטיפול בקשיים העשויים להתעורר בהמשך ותוך קיום שיתוף פעולה עם מדינות היעד
החמרת הענישה כנגד כל מי שיאיים על עדים או יפגע בהם
זירוז וייעול הליכי המשפט במטרה לצמצם את טווחי הזמן שבין ביצוע העבירה למתן העדות' ובכך לצמצם את פרק הזמן בו חשוף העד לסכנה בניסיון למנוע את מתן עדותו.
המתווה הארגוני והתפעולי של הרשות יהיה על בסיס העקרונות הבאים:
הרשות מורכבת בין היתר מאנשי מקצוע בעלי הכשרה וניסיון בתחומי אבטחה, משפט, קרימינולוגיה, ועבודה סוציאלית המהווים את מינהלת הרשות.
לצורך קבלת החלטות מבצעיות פועלת מינהלת הרשות בשיתוף עם נציגי פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, שירות בתי-הסוהר וכן גורמי מודיעין וגורמים מקצועיים רלוונטיים לפי הצורך בכל מקרה ומקרה.
ברשות מועסק צוות מאבטחים ייעודי המאבטח לפי הצורך את העדים המאויימים המשתתפים בתכנית. נקבע כי חלק מהמאבטחים יועסקו על בסיס קבוע וחלקם יועסק במשימות נדרשות, לפי הצורך, לאחר שיעברו הכשרה מתאימה.
בהמשך לדוח וועדת לדור נקבע בהחלטת הממשלה כי משטרת ישראל תוסיף להגן על עדים מאויימים שלא יכללו בתכנית להגנת עדים, בהתאם לנהלים ובאמצעות שוטרים שיקבלו הכשרה מיוחדת לשם ביצוע משימה זו.
עוד נקבע כי ישופרו תנאי הכליאה וההחזקה של עדים שהם עצורים או אסירים טעוני הגנה המאוימים בעקבות שיתוף הפעולה שלהם עם הרשויות. שיפור זה כולל, בין היתר, מתן הקלות וזכויות שונות במהלך שהותם במעצר או במאסר וכן הוספה והתאמה של מקומות כליאה יעודים למטרה זו.
בתאריך 28 בינואר 2007 התקבלה החלטת ממשלה המאשרת את מינויו של אריה (לייבו) ליבנה לתפקיד מנהל הרשות להגנה על עדים. במהלך שנת 2007, עם מינויו של אריה (לייבו) ליבנה כמנהל הרשות להגנת עדים החל תהליך עבודת המטה במסגרתו נקבע המתווה הארגוני של הרשות.
במסגרת זו נקבע, בין השאר, כי ברשות יפעלו שתי זרועות, זרוע שתעסוק באבטחה ותאבטח באופן פיזי את העד ואת בני משפחתו במידת הצורך, וזרוע שתעסוק בטיפול ובתהליך השיקום של העד ובני משפחתו.
החוק להגנה על עדים
במקביל לעבודת המטה, עסקה הרשות בהליך החקיקה של החוק להגנה על עדים. הצעת החוק המקיפה גובשה על ידי המשרד לביטחון הפנים בשיתוף עם משרד המשפטים ומשטרת ישראל ואושרה בקריאה ראשונה בכנסת ביום ד' ה-2 באפריל 2008, לקראת העברתה לוועדת הפנים והגנת הסביבה לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. ב-5 בנובמבר 2008 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק, למעט סעיף 11 הדן בנושא איסור התארגנות של עובדי הרשות, והוא פוצל מהצעת החוק להמשך דיון של הוועדה.
החוק להגנה על עדים, התשס"ט- 2008- נרשם בספר החוקים ב- 16 בנובמבר 2008. החוק הוא חוק מקיף המגדיר את תפקידי הרשות להגנה על עדים, הסמכויות והכלים שניתנו לרשות, מגדיר את מינויו וכהונתו של מנהל הרשות כמו גם את עיגון סמכויות ועדת ההיגוי. החוק מפרט את שלבי הליך הכללת עד מאויים בתכנית הגנה ואת אופן קביעת תכנית ההגנה. בחוק מפורטות הוראות שונות לעניין ביצועה של תכנית ההגנה, בכלל זה הוראות בדבר שינוי זהות של עד מוגן. בנוסף קובע החוק הוראות שונות לעניין הגנה על עדים בידי המשטרה ושירות בתי הסוהר.
לקראת סוף שנת 2007, קיבלה הרשות אישור תקציבי ראשוני לגיוס מטה ההקמה של הרשות. המטה כולל את בעלי התפקידים הבכירים ברשות ועוד מספר בעלי תפקידים החיוניים להקמתה. צוות ההקמה עסק בתיקוף עבודת המטה שנעשתה, גיבוש תורת עבודה, גיבוש נהלים ראשוניים והכנת התשתית הבסיסית אשר אפשרה את גיוס שלב ב' של עובדי הרשות לצורך תחילת פעילותה המבצעית של הרשות.
בסוף חודש אפריל 2009 אושר התקציב הראשוני אשר אפשר את תחילת הליך מיון, גיוס והכשרת עובדי הרשות המבצעיים ואת יתר עובדי הרשות (גיוס שלב ב' בתפקידי מטה וסיוע מבצעי) כמו גם את התחלת בניית התשתית הנדרשת לפעילותה המבצעית של הרשות לרבות בתחומי מתקנים, אמצעים, הדרכה, רכש, טכנולוגיה ועוד.
בחודש אפריל 2010 עם סיום השלב הראשון של היערכות הרשות, החלה הרשות בפעילות מבצעית מדורגת.
בחודש פברואר 2011 נכנס לתפקידו מנהל הרשות החדש, ניצב (דימ') אבי בן-חמו.
מנהל הרשות ועובדי הרשות שוקדים על פיתוח התשתית לפעילות המבצעית של הרשות והסדרתה, כמו גם על שכלול הכלים המבצעיים שנבנו.
