המשרד לביטחון הפנים קבע כיעד את ההתמודדות עם מצוקת המחסור במקומות כליאה בישראל.
התמודדות זו נעשית, בין היתר, תוך בחינה מתמדת של שיטות ואמצעים חדשניים שונים מתאימים.
במסגרת מחויבות זו הוחלט על-ידי השר לביטחון הפנים לקדם את התכנית לשימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה למעצר/מאסר.

התכנית לפיקוח אלקטרוני, החלה את יישומה לגבי עצירים משוחררים בערובה ב-1 למאי 2005, ומה-10 בינואר 2006 גם לגבי אסירים משוחררים על תנאי.

 

 

פיקוח אלקטרוני על מעצר או מאסר בית הוא חלופה לכליאה המאפשרת פיקוח באמצעים אלקטרוניים על שהות המפוקחים (במקרה זה – עצירים משוחררים בערובה או אסירים משוחררים על תנאי), בביתם או במקום אחר מוגדר. המערכת האלקטרונית מאפשרת לוודא את נוכחות המפוקח במקום בזמנים ובמועדים בהם מתחייבת שהותו במקום הפיקוח. המערכת מאפשרת התרעה בזמן אמת, על יציאות בלתי מאושרות של המפוקח ממתחם הפיקוח, החורגות מהתנאים שנקבעו במסגרת ההחלטה לשחררו ממעצר או ממאסר.

 

השיטה של פיקוח אלקטרוני, על עצירים ואסירים המשוחררים בתנאים ממקום הכליאה פועלת במספר מדינות בעולם במתכונות שונות, אך עקרונות התפעול דומים: לגופו של המפוקח (קרסול או פרק יד) מוצמד משדר אלקטרוני המשדר אותות למקלט הנמצא במקום הפיקוח. המקלט מקושר באמצעות קו טלפון של חברת בזק למוקד הבקרה הארצי של החברה המפקחת. האותות  משודרים באמצעות הטלפון למרכז בקרה המפקח על העצירים או האסירים. היה והמקלט מזהה הפרה של תנאי הפיקוח, חיווי משודר מיידית למרכז הבקרה וזה פועל על-פי נוהל טיפול בהפרות שגובש על-ידי מנהלת הפיקוח. הודעה על מהות ההפרה מועברת במקביל למשטרת ישראל להמשך טיפול.

 

השיטה מאפשרת להתאים משטר פיקוח "ועוצר" ייחודי ואישי המותאם לכל מפוקח בנפרד, בהתאם למאפייניו האישיים, העבירה שביצע, צרכיו השיקומיים, תכנית השיקום שפותחה עבורו וכיו"ב. כך מתאפשר למפוקח, באם הדבר הותר לו בתנאי השחרור מהמעצר/המאסר, לצאת לעבודה, ללימודים, לטיפולים רפואיים, לסדנאות טיפוליות וכו'.