תחזית מרחבית - מערכת לחיזוי פשיעה וכליאה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תחזית מרחבית - מערכת לחיזוי פשיעה וכליאה
 
מערכת לחיזוי פשיעה וכליאה מתייחסת לעבירות אלימות ולעבירות רכוש עיקריות, מביאה בחשבון את פעילות המשטרה ואת פעילות מערכת המשפט ומציעה נתונים גיאוגרפים מרחביים, המתייחסים למקום ביצוע העבירה ואף למקום מגוריו של העבריין.
תחזית פשיעה
הגדל תמונה
תחזית פשיעה
 
המאמר לקוח מתוך כתב העת  'בטחון פנים' של המשרד לביטחון הפנים, גיליון מס' 2 - נובמבר 2012
 
מחברי המאמר: ניצב-משנה ד"ר בשורה רגב היא ראש מחלקת מחקר באגף למדיניות ולתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים ; שי עמרם, אגף למדיניות ולתכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים
  
למרות העובדה, שזו השנה השביעית ברציפות שבה נרשמה ירידה בפשיעה בישראל, בנייתה של תחזית אירועי פשיעה וכליאה היא הכרחית, במיוחד בשל ריבויים של הגורמים המשפיעים על תופעת הפשיעה ועל כליאתם של עבריינים שהורשעו בדין.

בין הגורמים החברתיים, הכלכליים והדמוגרפיים הקשורים לפשיעה, קיים גם קשר מרחבי-גיאוגרפי. שיעורי הפשיעה הנצפים באזור מסוים, תלויים בשיעורי הפשיעה באזורים סמוכים, ורמת הפשיעה בהווה מתואמת עם שיעורי הפשיעה בעבר באותו האזור או באזורים השכנים.
 
תחזית מרחבית עשויה להיות שימושית במיוחד למשטרת-ישראל, במטרה לייעל את תכנון פעילותה לטווח בינוני ולטווח הארוך, ולסייע לדרג הפיקודי לקבוע פריסה אופטימאלית של שוטרים בין תחנות המשטרה, בהתאם לזיהוי אזורים בעלי פוטנציאל גבוה לעלייה בפשיעה, ולהצבת יעדים למאבק בה ולצמצום ממדיה. המערכת נחוצה גם לתכנון אופטימאלי של מערך הכליאה והמעצרים ולפריסת בתי-הכלא ובתי-המעצר. מערכת זו מתייחסת לעבירות אלימות ולעבירות רכוש עיקריות (התפרצות לדירה, התפרצות לעסק וגניבת רכב), לרמת המרחב המקומי (רשות מקומית, מועצה אזורית) ולרמה הלאומית, ומביאה בחשבון הן את פעילות המשטרה (מספר תיקים שנפתחו, אחוז גילויים בתיקים אלה, כוח שיטור באזור) והן את פעילות מערכת המשפט (מספר הרשעות, עונשים שנגזרו).
 
במסגרת פרויקט משותף ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולמשטרת-ישראל, הוקם בסיס נתונים הכולל, בנוסף לנתוני עבריינות הנאספים במשטרה באופן שוטף, מגוון מאפיינים חברתיים-כלכליים ודמוגרפיים ברזולוציות של רשות מקומית ותחנת משטרה.
 
המודלים שנאמדו מסבירים את שיעורי הפשיעה מסוג אלימות ועבירות רכוש במהלך השנים 2009-2003. על בסיס מודלים אלה הופקו תחזיות לשיעורי פשיעה בעבירות אלו לשנים 2012-2010. המודל מציג תחזית תקופתית של רמת הפשיעה והכליאה באזורים הגיאוגרפיים השונים לטווח קצר (עד שנה) ולטווח בינוני (כשנתיים), מאפשר לנתח את הגורמים הקריטיים לפשיעה, מאפיין את העבריין, את העבירה ואת האזור הגיאוגרפי שבו היא תתבצע, מציין משתני אכיפה שונים (כוח אדם, תקציב, מדדי
פעילות ומדדי תוצאה), מנתח את נתוני הכליאה והמעצרים של שירות בתי-הסוהר, מסביר את תופעת הפשיעה ברמת הפרט ואת הגורמים לפשיעה חוזרת, ומציג סוגי ענישה יעילים וסוגי טיפול באסיר בכלא.
 
נקודת מפנה
 
בעשור האחרון, הפך תחום חיזוי הפשיעה לרלוונטי יותר, לאור התפתחותן של תיאוריות אקולוגיות-סביבתיות, המתייחסות למאפייני המיקום בהיבט הקרימינאלי. הדבר מהווה נקודת מפנה בחשיבה הקרימינולוגית המסורתית, שהייתה מקובלת בעשרות השנים האחרונות, ותלתה את הסיבות לפשיעה בחברה ובפרט ולא בסביבה המקומית. אחת מהתיאוריות מציעה לבנות תחזיות פשיעה לטווח קצר בתאי שטח קטנים. דהיינו, במקום לנתח פשיעה לפי אזורים, המוגדרים על-ידי המשטרה (תחנת משטרה, רובע, יישוב), מוצע לקבוע תאי חיזוי על סמך ניתוח מקרי פשיעה, לפי מקום ביצוע פשע.
 
לאחר חלוקת שטח העיר לשכבות הומוגניות ביחס לנתוני פשיעה וזיהוי "נקודות חמות" (מקומות שבהם יש מספר רב של מקרי פשיעה מסוג מסוים), מותאם לכל שכבה מודל להסבר הפשיעה. תיאוריה נוספת היא תיאוריית ה"פעילות המזדמנת", המסבירה את התרחשות אירוע פלילי כשילוב של מוטיבציה של העבריין עם מטרה מושכת, המתכנסות יחדיו למקום גיאוגרפי ללא שמירה ולהיעדר אמצעי ביטחון. לפי תיאוריה אחרת, ארועי הפשיעה אינם מפוזרים במרחב באופן אקראי, אלא מרוכזים ב"נקודות חמות" על גבי מפה ובזמנים מוגדרים. בנוסף לכל אלה, הרי שההתפתחות הטכנולוגית, שחלה בשני העשורים האחרונים, מציעה מערכות מידע מודרניות, הכוללות גם נתונים גיאוגרפים מרחביים, המתייחסים לא רק למקום ביצוע העבירה, אלא אף למקום מגוריו של העבריין.
 
לצורך הסבר תופעת העבריינות והענישה ברמת הפרט, יבנו מספר משתנים מוסברים, כדוגמת משתנים המכמתים את העונש (משך הכליאה, משך עבודות השירות וגובה הקנס), והניתנים לביטוי במונחים אחידים ומדידים, כגון עלות כספית לחברה.
 
לחלופין, ניתן להתייחס לכל סוג של ענישה בנפרד. עבור כליאה או עבודות שירות המשתנה המוסבר יהיה משך הכליאה, ועבור קנסות - גובה הקנס. בנוסף, ניתן לחזות עבריינות חוזרת, לזהות את המשתנים המסבירים אותה, ולבדוק מהו הטיפול היעיל ביותר עבור העבריינים הנמצאים בכלא, שיעכב את חזרתם לעולם הפשע.
 
*הכתבה מבוססת על מחקר, שבוצע בשיתוף הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
ולשכת המדען הראשי במשרד לביטחון הפנים
 
מתוך: 'בטחון פנים' - כתב עת המשרד לביטחון הפנים, גליון מס' 2 - נובמבר  2012
מחברי המאמר: ניצב-משנה ד"ר בשורה רגב היא ראש מחלקת מחקר באגף למדיניות ולתכנון אסטרטגי במשרד לביטחון הפנים ; שי עמרם, אגף למדיניות ולתכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים
תגיות :
שלח לחבר
שלח לחבר
www.mops.gov.il