המשרד לביטחון הפנים אחראי על היערכות ומוכנות מבצעית של הגופים שבאחריותו – משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר ושירותי כבאות והצלה – למצבי חירום ומשבר.
עיקר פעולתו היא באיגוד גופי הסיוע, בתיווך ביניהם ובהפעלתם היעילה. קיימת חשיבות רבה להבטחת המשכיות ורציפות תפקודית במצבים אלו, הן של גופי הסיוע והן של המשק והחברה בכלל. הסמכות והאחריות של המשרד מוגדרות בחוק ובהחלטות ממשלה.
המזכירות הביטחונית, מִנהלת החירום, מרכז המידע המבצעי ופורום החשיבה בעת משבר הם היחידות אשר תסייענה לשר לביטחון הפנים לממש בצורה המיטבית את סמכותו.
בנוסף להיערכות המשרד לאופן תיפקודו ופעולתו בזמן חירום, קיימת חובה על כל משרד ממשלתי להיערך אדמיניסטרטיבית לזמן חירום. המטה הלוגיסטי במשרד אמון על המצאת נהלים לזמן חירום, ריכוז צרכי היחידות השונות והניהול הלוגיסטי הנחוץ.
מהו מצב חירום ומשבר?
מצב חירום או משבר הוא אירוע חריג הגורם לסטייה משמעותית מפעילות המשרד התקינה ועלול לפגוע באזרחי המדינה, ברכושם ובתדמית המשרד.
מצבי משבר באחריות המשרד לביטחון הפנים
האחריות המיניסטריאלית הכוללת של השר לביטחון פנים היא במצבי החירום הבאים:
- טרור (פיקוד שליטה ומטה באחריותה של משטרת ישראל)
- הפרות סדר (פיקוד ושליטה באחריותה של משטרת ישראל)
- אסון המוני (פיקוד ושליטה באחריותה של משטרת ישראל)
- רעידת אדמה (האחריות הכוללת היא של משרד הביטחון. משטרת ישראל אחראית על מתן מענה מיידי)
תחת אחריות המשרד גם שמירתם הבטוחה של אסירים במתקני הכליאה והמשך מתן שירותי משטרה וכיבוי.
לאור העובדה שלמשטרת ישראל קיימת אחריות משימתית בכל המצבים שהוגדרו, ולשר לבט"פ יש אחריות מיניסטריאלית לתפקוד המשטרה, אזי ישנן השלכות בנוגע לאחריותו וסמכותו של השר במצבים אלו; עליו מוטלת האחריות להיערכות ולמוכנות של המשטרה למצב חירום.
על מנת לתפעל בצורה המיטבית את הזרועות להן הוא אחראי, השר לבט"פ צריך לקבל תמונת מצב עדכנית של הנעשה בשטח. מידע אמין יאפשר לשר לקבל החלטות נכונות באשר לתיפקודם ואופני תיפעולם הרצוי של משטרת ישראל, שב"ס ושירותי כבאות והצלה, זאת תוך יישום שיתוף פעולה נרחב עם גופים נוספים האחראים על התגוננות אזרחית בהם פיקוד העורף, הרשות לחירום לאומית (רח"ל), צה"ל, שב"כ, משרד הביטחון, משרד הבריאות ומד"א.
