תזכיר חוק שירותי אבטחה, התשע"ב - 2012
 
 
 
 
 
 
 
 
 
תזכיר חוק שירותי אבטחה, התשע"ב - 2012
 
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 (להלן- החוק הקיים), מסדיר שני תחומים שונים: רישוי שירותי השמירה בישראל ורישוי חוקרים פרטיים. החוק הקיים קובע כי שר המשפטים הוא הממונה על ביצוע חוק זה.
 
 
 
א. שם החוק המוצע
חוק שירותי אבטחה, התשע"ב-2012
 
ב. מטרת החוק המוצע והצורך בו
 
חוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, תשל"ב-1972 (להלן- החוק הקיים), מסדיר שני תחומים שונים: רישוי שירותי השמירה בישראל ורישוי חוקרים פרטיים. החוק הקיים קובע כי שר המשפטים הוא הממונה על ביצוע חוק זה.
ברם, כבר בשנת 1976 המליצה ועדת לנדא להסדיר את רישוי חברות האבטחה בחוק נפרד, וכי הסדרתו במסגרת החוק הקיים תחת אחריות משרד המשפטים, "אינה מוצדקת לא מבחינת מהות הנושא ולא מבחינת סדרי מינהל תקינים" (עמ' 4 לדו"ח הביניים).
 
השימוש בשירותי אבטחה תופס כיום מקום נכבד במערך ביטחון הפנים בישראל עליו מופקדת משטרת ישראל.  בידי המשטרה מצוי גם המידע הפלילי והמודיעיני הנדרש בפיקוח על תחום זה. כמו כן, התשתית המשפטית במסגרתה פועלים המאבטחים – החקיקה הרלוונטית לסמכויותיהם של המאבטחים ולרישוי כלי היריה – נמצאת בתחום אחריותו של המשרד לביטחון פנים. רישוי שירותי האבטחה נושק לתחום רישוי כלי היריה והעברתו למשרד לביטחון פנים תשלים את מימוש המלצת ועדת לנדא לרכז ברשות אחת שני תחומים אלה.
 
עמדות דומות באו לידי ביטוי גם בדו"חות מקצועיים שונים במהלך השנים ואף באמירות מטעם ביהמ"ש העליון בשבתו כבג"ץ. כך למשל הומלץ בעמ' 22 לדו"ח ועדת ברינקר: "...בהיות גוף אחד אחראי למכלול הנושאים הללו, ניתן יהיה למקד אחריות לביצוע נאות של המשימה; לצבור ידע ניסיון ומיומנות; להבין את המכלול וליצור ראיה כוללת ואינטגרטיבית בין המרכיבים השונים של נושא האבטחה; בטחון הפנים במדינת ישראל, חברת השמירה, השומרים וכלי היריה. הטלת האחריות על גורם אחד תקל על המצב הבירוקרטי הנהוג כיום... הוועדה ממליצה, על כן, להעביר את הטיפול הכולל בנושא... למשרד לביטחון פנים ולפתור את משרד המשפטים ומשרד הפנים מעיסוק בנושא". יפים לענייננו גם דברי כב' השופט רובינשטיין בעע"ם 9187/07, אורי לוזון ואח' נ. משרד הפנים ואח': "נושא שירותי השמירה הפך מרכזי בהוייתנו, למרבה הצער, ולא בהכרח הצימוד בין שירותי שמירה לחוקרים פרטיים הוא זיווג טבעי כיום... שעה שנחקק חוק זה היה עניין שירותי השמירה, כך דומה, משני לנושא החוקרים הפרטיים, שהיה ליבת החוק. ... מרחקים גדולים עד מאוד, לא כולם מעוררי נחת, עברנו מאז... לפני קרוב לארבעים שנה. הדגש עתה, גם בנושא זה לאמיתו, הוא בעל אופי של בטחון פנים, כשמו כיום של המשרד הממונה על המשטרה".
 
נוצר אפוא צורך לנתק את הקשר המלאכותי שנוצר בין תחום החקירות הפרטיות לתחום האבטחה ולהסדיר כל אחד מהתחומים בחקיקה נפרדת. מצב עניינים זה חייב העברת תחום השמירה למשרד לביטחון פנים והקמת מנגנון רישוי מתאים לפיתוח מומחיות בנושא זה. מכאן הצעת החוק הנוכחית.
העברת תחום שירותי האבטחה למשרד לביטחון הפנים מחייבת הסדרה מחודשת של רישוי שירותי האבטחה, בין השאר על מנת ליצור התאמה בין מנגנון זה לבין מנגנוני הרישוי המקבילים הקיימים לפי חוק כלי היריה, תש"ט-1949 (להלן – חוק כלי היריה). זאת, על מנת לממש את מטרתה של העברת התחום כאמור לעיל ולהגביר את יעילותם של שני המנגנונים. בד בבד, ההתאמה בין המנגנונים הינה הזדמנות לביטוי הניסיון המצטבר בנושא רישוי כלי היריה באמצעות תיקונו של חוק כלי היריה ועריכתם של שינויים נדרשים. כמו-כן, החוק הנפרד המוצע בזאת להסדרת תחום שירותי האבטחה, מחייב תיקונים קלים גם בחוקים אחרים הנוגעים לתחום האבטחה ולסמכויות מאבטחים.
 
חוק זה אינו בא להחליף מנגנוני רישוי והסמכה קיימים אחרים, כגון אלה המוסדרים בחוק כלי היריה או בחוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור, תשס"ה-2005 (להלן – חוק הסמכויות), אלא בא להוסיף מנגנון משלים וכן ליצור מסגרת כוללת לתחום שירותי האבטחה.
 
ג. עיקרי החוק המוצע
 
לסעיפים 1, 20: "שירותי אבטחה" הוגדרו באופן רחב, כשירותים למטרת אבטחת אדם, רכוש או מקום, כאשר האבטחה מבוצעת באחד משני אופנים: (א) תוך החזקת כלי יריה (אבטחה המוגדרת בהמשך כ"אבטחה חמושה"), או (ב) שביצועה מחייב הסמכה על פי דין. הכוונה היא לפעולות אבטחה שהינן למעשה הפעלת סמכויות שלטוניות, ואשר לא ניתן לבצען בלי הסמכה כדין. פעולות כאלה הן, למשל, עריכת חיפוש על גופו של אדם או בכלי תחבורה ותפיסת חפץ שהתגלה אגב החיפוש; דרישת הזדהות מאדם; מניעת כניסה למקום או הוצאת אדם ממקום; עיכובו של אדם עד לבואו של שוטר; וכדומה. סמכויות כאלה ניתנות למאבטחים לפי הוראות חוקים אחדים, שהמרכזי בהם הינו חוק הסמכויות. הגדרה זו באה למעט שומרים בלתי חמושים אשר אינם מפעילים סמכויות מעין אלה – למשל אדם אשר תפקידו לעמוד באתר מסוים, בלתי חמוש, להשגיח ולהתריע על אירועים בפני הממונים עליו, בלא יצירת מגע עם האוכלוסיה. כמו כן, מנגנון הרישוי המוסדר בחוק לא יחול על המדינה ומוסדותיה, העוסקים באבטחה (כגון צה"ל וגופי בטחון ממשלתיים נוספים).
"ארגון אבטחה" – עיקר תחולתו של חוק זה יהיו ארגוני האבטחה, שכן רישוי המאבטחים עצמם ייעשה כאמור לפי חוק כלי היריה וחוקי הסמכה פרטניים כגון חוק הסמכויות. לפי החוק הנוכחי ייבחן הארגון המבקש לספק שירותי אבטחה, על בעליו ומנהליו, ובכל ארגון כאמור יידרש "מנהל אבטחה", אשר ימונה כאחראי לניהול האבטחה בארגון. כאשר מדובר בארגון בעל כמה סניפים, הפרוש על פני יותר ממחוז אחד (לפי החלוקה המקובלת במשטרת ישראל), יידרש מנהל אבטחה עבור כל "סניף של ארגון אבטחה". זאת על מנת לוודא מוטת שליטה יעילה בשירותי האבטחה הניתנים בכל ארגון.
 
לפרטים המלאים של תזכיר החוק נא ללחוץ כאן
תגיות :
תזכירי חוק, תזכירי-חוק, קדם חוק, קדם-חוק, טרום חוק, טרום-חוק, רישוי נשק, רישיונות נשק, רישיון נשק, רישיונות כל יריה, רישוי כלי יריה, רישיון כלי יריה, רישיון כל-יריה, רשיון כלי יריה, רשיון כלי-יריה, אבטחה, חברות שמירה, חברות-שמירה, חברת שמירה, חברת-שמירה, חברת אבטחה, חברת-אבטחה, תזכיר חוק שירותי אבטחה, חוקרים
שלח לחבר
שלח לחבר
www.mops.gov.il