1. השר לביטחון פנים, לצד המנכ"ל, הביעו חזון להפוך את הכבאות למערך לאומי, בדומה למשטרה ולשב"ס. האם אתה שותף לחזון?
השינוי מגיע בעקבות החלטת ממשלה מחודש ינואר 2011 להקים מערך כבאות לאומי, מהלך שאמור להיות מושלם עד לינואר 2013. כחלק מהחלטה זו עבר מערך הכבאות וההצלה ממשרד הפנים לאחריות המשרד לביטחון הפנים. מעבר זה מייעל את התיאום מול מערכות ביטחוניות מקבילות וגרם לשינוי בסביבת העבודה. למשרד יש ראיה מבצעית, והוא המתאים ביותר לייעול המערך. בסופו של המהלך תתאפשר אחידות באימונים שיעברו הכבאים, תוספת כוח האדם תחזק את יכולות הכבאים ואת הגדלת סמכויות המניעה והפיקוח. תהליך המעבר אינו חדש. במהלך 15 השנים האחרונות התגבש צורך בטיפול לאומי וייעול נושא החרום וההצלה. לאחר השריפה בכרמל קיבל הנושא תנופה מתבקשת. בראייה אופטימית, אפשר ורצוי להקדים את מועד השינוי למערכת לאומית ארצית. להערכתי, אולי אפילו לאוקטובר 2012.
2. אילו שינויים נעשים במערך הכבאות בימים אלו?
מערך הכבאות עובר שינויים רבים ואפרט את העיקריים שבהם. מזה שבעה חודשים מתבצע שיתוף פעולה של שירותי הכבאות וההצלה עם חיל האוויר, בעקבות הקמתה של טייסת הכיבוי ע"ש אלעד ריבן ז"ל, צופה האש שנהרג בשריפה בכרמל. הטייסת הוקמה לאחר השריפה בכרמל מתוך צורך לספק מענה יעיל בזמן אמת לכיבוי אווירי. העבודה נעשית בסיוע של צה"ל ומאפשרת כיבוי אווירי מוצלח ומקצועי, תוך קיצור זמן התגובה, קבלת נתונים והערכת מצב לגבי היקף האש. היחידה מהווה תרומה משמעותית לבלימת שריפות יער ושריפות בשטחים פתוחים.
בנציבות הוקמה חטיבת מבצעים שמפעילה משל"ט ארצי שתפקידו לתאם סיוע הדדי, לבצע תרגילים ולהעלות את הכשירות המבצעית של שירותי הכיבוי.
גויסו 250 כבאים חדשים, חלקם סיימו את קורס הכבאים וחלקם עוברים אותו בימים אלה.
בית הספר הארצי עבר שיפוץ יסודי ונקבעה תוכנית אימונים שנתית.
3. מה השתנה לאחר השריפה בכרמל מבחינת לקחים ותובנות שאתה לוקח איתך?
מתוך הבנה שיש קושי בהגעה הפיסית של כבאים בתנאים טופוגרפיים סבוכים, נעשות כיום פעולות כריתה וחישוף של עצים בדרכים המובילות לישובים. נפרצו דרכים חדשות, נרכש חומר מעכב בעירה בכמות של פי 10 מזו שהיתה טרם לשריפה בכרמל. הודק שיתוף עם חברת מקורות - הותקנו 19 נקודות חדשות למילוי מים בכניסה ליערות. בנוסף נרכשו 90 כלי רכב, מנופים ורכבים יחודיים לשריפות יער. ציוד מיגון קל המאפשר לכבאים ניידות גבוהה, עבודה מול מערכות טכנולוגיות חדישות לתקשורת ואיכון הרכבים בזמן אמת. נעשית עבודה מקצועית עניפה לצמצום הפערים. אנו כבר בעיצומו של התהליך. אני רואה בפעילות זו מענה ראוי לדו"ח מבקר המדינה בנושא.
4. כיצד אתה רואה את הקשר עם מערך המתנדבים בכבאות?
נכון להיום, מערך צופי האש בכבאות גדל, נרכש עבורם ציוד ייחודי והוקמו מועדוני נוער המספקים סביבה נעימה לשהות בתחנה. בנוסף קיים מערך של מתנדבים בוגרים הכולל כיום 300 איש שעברו הכשרה מקצועית וכבר פועלים באיו"ש, בכפר חב"ד ובכרמי יוסף. אנו פועלים להרחיב את פעילות המתנדבים למוקדים נוספים בצפון ודרום הארץ. אני מאמין שחשוב לשמר ולהעמיק את הקשר של הכבאות עם הקהילה וגיוס מתנדבים הינו חלק מהתהליך הזה.
5. מהן התוכניות העתידיות הצפויות במערך?
לבנות במתחם בית הספר מרכז מבקרים חוויתי, המשלב תכנים מקצועיים ופעילויות אתגריות בנושאי האש ומניעתה. המרכז צפוי להיפתח בעוד כשנתיים. כך להערכתי יחוזק הקשר עם הציבור בכלל ועם הנוער בפרט. בית הספר הארצי יזכה למתקן אימונים משוכלל (סימולטור) שיאפשר אימון כבאים במספר מיתארים של אש וחילוץ. נוסף על כך אני מאמין כי המערך יתקדם לכדי הכפלת מספר לוחמי האש, הגדלת פריסתו והעצמת תחום המניעה והמודעות לה, למען שמירה משותפת על תחושת הביטחון של כולנו.
נכתב על-ידי גב' קרן רוזנר, דוברות המשרד לביטחון הפנים
